תקציר
בבא בתרא פג:-פד:
בירור בשלושת הגדרים של אונאה – שתות, פחות משתות ויותר משתות.
האם הדין בפחות וביותר משתות הוא חלק מדיני האונאה, או שאלו סברות חיצוניות שהופכות את דיני האונאה ללא רלוונטיים?
החזרת האונאה בשתות – האם היא כמו השבת גזל, או שהממון כלל לא נקנה?
ביטול מקח באונאה – האם המכירה מתבטלת למפרע, או שמתברר שהיא מעולם לא נגמרה?
מקורות:
בבא מציעא מט: במשנה, ונ: – "אמר רבא".
רמב"ם הלכות מכירה פרק י"ב הלכה א', השמטות לספר המצוות (רמב"ן) מצוות עשה י"ז ומגילת אסתר שם, רמב"ן על התורה ויקרא כ"ה ט"ו.
תוספות בבא מציעא נ: ד"ה "ואילו יתר על שתות", ובבא בתרא פד. ד"ה "אי לאו דאוניתן", רבינו יונה בבא בתרא פג: ד"ה "אמר רב חסדא".
